פרשת כי תבא תשע”א

דברים פרק כח )ב( וֻבָא ו עָלֶיךָ כָֻל הַבְֻּרָכֹות הָאֵלֶֻה וְּהִ שיגֺךָ כִֻי תִ שְּמַע בְֻּקֹול ה’ אֱלֹהֶיךָ : )מה( וֻבָא ו עָלֶיךָ כָֻל הַקְֻּלָלֹות הָאֵלֶֻה וֻרְּדָפוֻךָ וְּהִ שיגוֻךָ עַד הִ שָמְּדָךְּ כִֻי לֹא שָמַעְּתָֻ בְֻּקֹול ה’ אֱלֹהֶיךָ לִ שְּמֹר מִצְֹּותָיו וְּחֺקֹֻתָיו אֲ שֶר צִוָֻךְּ :

והקשו המפרשים א. כיון שכתוב ובאו עליך היינו שכבר הברכות באו עליו א”כ מדוע ממשיך והשיגוך? ב. מה שייך לגבי ברכות שהן ישיגו הרי האדם רודף אחריהם ורק באוייב שרודף שייך לומר והשיג?

תירוץ הספורנו שלא יצטרך השתדלות: וכתב לתרץ הספורנו דברים פרשת כי תבוא פרק כח פסוק ב ובאו עליך כל הברכות האלה והשיגוך. אף על פי שלא תשתדל אתה להשיגם: כי תשמע בקול ה’ אלהיך. וזה כשתהיה תורתך קבע ומלאכתך עראי ולפיכך ישיגוך הברכות בלתי השתדלות והנה הזכיר ברכות בית ראשון ואמר שיזכו להן בכל עת ישמרו את המצות עד אמרו יקימך ה’ לו לעם קדוש וזה היה בתחילת בית שני כמו שספרו ז”ל על ברכות שמעון הצדיק והנסים של בית המקדש כל ימיו )יומא לט, א(:

תירוץ הדגל אפרים שפעמים אין האדם יודע שזה הברכה: ובספר דגל מחנה אפרים כתב לבאר על דרך הפסוק שנאמר ע”י דוד המלך אך טוב וחסד ירדפוני כל ימי חיי, ומה שייך שחסד ירדוף? אלא שפעמים שהאדם טועה וחושב שזה אינו טוב והקב”ה בכל זאת נותן לו את הדבר ואח”כ מגלה את הברכה.

מעשה שהיה כיצד הברכה רודפת אחרי האדם:

מעשה שהיה באחד תם וישר והוא בינוני שאינו עשיר ויום אחד שמעה אשתו שהביאו אותו היום דגים הרבה למכור בשוק כי עלתה המצודה של אותו היום דגים מרובים וכולם היו ממין החשוב הנקרא בערבי בינ’י ונמכרים בזול, ותלחץ את בעלה שילך לשוק ויקנה דג אחד והוא סירב ונתעצל מכמה סיבות, ואחר אלף הפצרות שעשתה אשתו הוכרח לילך, והנה אותו המוכר שהלך אצלו אותו היום היו כל הדגים שבחנותו ממין החשוב שקורין בינ”י ורק היה בחנותו דג אחד גדול שהוא ממין הגרוע שקורין גטא”ן, והיה אותו המוכר משתדל הרבה למכור לזה הדג הגרוע שקורין גטא”ן ואין שום אדם מתרצה לקנותו אף על פי שהיה אומר להם שהוא ימכרנו בחצי ערכו כי אומרים לו מי זה רואה מין החשוב ויקנה הגרוע באופן שבכל הפצרותיו בלוקחים לא היה שום אדם נשמע לקנות הדג ההוא כי ידמה אותו הדג כאלו עקרב יש בו שעוקץ אותם וגם את בעליו.

וכאשר קרב אותו האיש אליו לקנות ראה זה המוכר שזה האיש הוא תם על כן אמר אולי אוכל לפתותו לקנות הדג, ויראהו לו ויאמר תקנה זה הדג שהוא גדול בכמותו ואני מוכרו לך בחצי ערכו, ולא אבה האיש לקנותו באומרו עתה תתקוטט אשתי ותאמר למה קנית ממין הגרוע שקורין גטא”ן כיון שיש לפניך מין החשוב והכל קונים ממנו, בקיצור אחר אלף הפצרות ורצויים קבל לקנותו ברביע ערכו ואחר שהביא את הדג לבית חשב בדעתו אם יתן הדג לאשתו ודאי תתקוטט עמו ותכריחהו להחזירו ולהביא דג אחר במקומו ממין החשוב לכך הכניס הדג לבית התבשיל ולקח הסכין והפשיט קשקשים שלו וקרעו לעשותו חתיכות קטנות כי עתה אם תראה אשתו לא תכירנו ואם תכירנו לא תכריחנו להחזירו כיון שכבר נקרע וכיון שקרעו בידו מצא בתוכו מרגלית אחת יקרה ותיכף ומיד הוליך אותה אצל עשיר אחד גדול שהיא בעירו למכור אותה על ידו וזה העשיר כשראה אותה נתפלא עליה וא”ל מנין לך וזה לא העלים ממנו וסיפר לו המעשה כמו שהיא מתחלה ועד סוף.

ויאמר העשיר מאחר שאתה ספרת לי מעשה שלך גם אני אספר לך על עושרי מהיכן בא שעניינו דומה לעניין שלך ויאמר כי אביו לא היה עשיר כל כך ופעם אחת חלה חולי גדול ונתרפא על ידי רופא אחד מובהק ואחר שנתרפא צוהו הרופא שילך חוץ לעיר לקבוע לו אהל בארץ מישור על שפת הנהר ששם האויר צח וטוב וזה הוא צורך גדול בעבור התחזקות גופו ובריאותו כי היה חוץ לעיר קרקע גדולה אצל הנהר והיה דרכם של עשירי העיר לקבוע בה אהלים לדור שם שני חדשים אייר וסיון ונותנים להממשלה בלאד”יי בעד כל אהל כך וכך דנרים וא”ל הרופא אתה תקדים לילך בניסן לקבוע אהל במקום אשר יערב לך כי אותו זמן לא יש אדם אחר עומד נגדך וכל הקודם זכה ולא רצה אבי לעשות כאשר אמר הרופא ובפרט להקדים וסוף דבר אחר מאה הפצרות והכריחו הרופא שיוליך האהל לקבעו שם בקרקע ההיא בחודש ניסן והוא ראה קרקע גדולה לפניו וערב לו לקבוע האהל בצד זה ואחר שטרח וקבעו חזר בו ועקרו וקבעו בצד אחר כן עשה שתים ושלש פעמים ובמקום האחרון כשבא להכות היתד של האהל בקרקע הנה אחר שירדה שיעור חמש אצבעות נראית לפניו גומא אחת שירד כל היתד בתוכה וכשבא להוציאו הסיר בידו את העפר ויראה לפניו צלוחית אחת סטנה וימצאנה מלאה אבנים טובות ומרגליות יקרות ויתעשר בה עושר גדול וממנה כל העושר שלי שהוא בידי שירשתי אותו מאבי.

עוד מעשה שהיה:

מסופר על ר’ לייב מרקהש אביו של בעל “שולחן שלמה” צדיק וחסיד היה ועסק בתורה יומם וליל אשתו היתה עוסקת בחנות אריגים לפרנסתם פעם אמרה לו אשתו אין דרך אשה לצאת ליום השוק לך קנה סחורה מהשוק ואני אמכרם בחנות הכינה רשימה מיני אריג ודמיהם בצידם ושלחהו ליריד ליפציג כשהגיע ליריד סיפר לו העגלון שהשוק יארך חודש ימים אמר ר’ לייב לתומו אקנה סחורתי בימים אחרונים ובנתיים אלמד תורה וכן עשה.

בימים האחרונים הלך לשוק לחפש אריגים אך הכל נמכר ולא נשאר רק לסוחר אחד אריג אדום המשמש נוי לבגדי שרים גדולים העולה דמים מרובים קנה בכל כספו את כל המלאי ושב לביתו, כשהגיע לביתו שלח את העגלון לחנות של אשתו כשהוא יורד לבית המדרש לעסוק בתורתו כאשר פתחה אשתו את צרורותיו חשכו עיניה מה קנה, הלכה מיד לבית מדרשו והחלה גועה בבכיה מה עוללת לי במשך שנים רבות לא אצליח למכור את הסחורה שקנית בחנות הגדולה ביותר של אריגים מוכרים מזה האריג עשר אמות לשנה, ענה לה ר’ לייב היכן בטחונך הרי הכל מאת ה’ ומזונותיו של אדם קצובין מר”ה מה לי אריג זה ומה לי אריג אחר.

עברו ימים מספר והנה הגיע שליח מיוחד מאת המושל על מנת לקנות כמה מאות מטרים של אריג אדום מאחר והחליט להלביש את כל משרתיו אדום מכרה האשה את כל האריג לאותו שליח והתפרנסו כמה שנים טובות “מטעותו” של ר’ לייב.

ביאור נוסף לפי החפץ חיים שעדיף לעסוק בחסד להנצל מגזרות:

עוד נראה לבאר לפי דברי החפץ חיים דלקמן בהקדם דברי התנא באבות שכל המקבל עליו עול תורה פורקים מעליו עול דרך ארץ, ללמדנו שלכל אדם נגזר עליו עול יש אשר העול הוא של תורה ומצוות ויש שהעול עליו הוא טירדות החיים, ומי שזוכה הרי כל ההטרדות וההפרעות שלו הן בתורה ומצוות.

מעשה שהיה עם החפץ חיים:
מספרים פעם היה גבאי אחד וכמובן היה לו הרבה הפרעות ביום ובלילה אשתו לא יכלה לסבול אמרה לו עד מתי, אמר לה כך צריך להיות, אמרה לו לא יכולה לסבול, אמר לה טוב אלך ל”חפץ חיים” מה שיאמר לי אעשה, נסע לעירו של הרב נכנס אצלו בשעות הצהרים ראה אותו נטל ידיו בירך המוציא והתחיל לאכול ביקש מהשמש שיכניס אותו אחר הרבה הפצרות נתן לו להכנס כשנכנס ה”חפץ חיים” היה קורא את המזמור “מזמור לדוד השם רועי לא אחסר וגו’ אך טוב וחסד ירדפוני כל ימי חיי” ולפני שישאל את שאלתו התחיל “חפץ חיים” לבאר לו את הפסוק מה זה הפסוק שאמר “ירדפוני” וכי חסד רודף את אדם היה צריך לומר אך טוב וחסד לעשות כל ימי חיי אלא אדם שעושה חסד חסד רודף אותו כל יום מבלבל אותו כל יום באים דופקים בדלת באים ובאים ונאים אומר דוד המלך אך טוב וחסד ירדפוני אפילו שהם רודפים אותי לא אעזוב אותו קם האורח לצאת ואמר שלום אמר לו הרב מה השאלה שלך אמר כבר ענית על שאלתי.