התורה מגנא ומצלא – מאמר לפסח

וְהִיא שֶׁעָמְדָה לַאֲבוֹתֵינוּ וְלָנ ו. שֶׁלּאֹ אֶׁחָד בִּלְבָד עָמַד עָלֵינוּ לְכַלּוֹתֵנוּ אֶׁלָּא שֶׁבְּכָל דּוֹר וָדוֹר עוֹמְדִים עָלֵינוּ לְכַלּוֹתֵנ ו, וְהַקָּדוֹ ש בָּרוּךְ הוּא מַצִּילֵנוּ מִיָּדָם:

והקשו המפרשים מה כוונת המגיד והיא שעמדה בלשון עבר, הרי היא אשר עומדת לישראל בכל הדורות גם לעתיד?

וכתב מרן החיד”א בספר זרוע ימין בשם האבודרהם לפרש שכוונת המגיד על הבטחת השי”ת לאברהם ויצאו ברכוש גדול והקב”ה עמד בהבטחתו ולכן יצאו ממצרים. וכ”כ בשבולי הלקט, וכ”כ האברבנאל, וכ”כ עוד רבים.

והקשה בספר מלכי בקודש דלפי פירוש זה לא יובן המשך דברי המגיד שבכל דור ודור עומדים וכו’ הרי כל ההבטחה שייכת לגאולת מצרים ולא לדורות הבאים ?

ביאור ראשון כל הגליות מכח גלות מצרים:
א{ ותירץ מרן החיד”א על פי מדרשי חז”ל שכל הגליות נמשכים מכוח גלות מצרים בהיות ויצאו לפני הזמן, ולכן מכוח ההבטחה הנ”ל שהבטיח לאברהם זוכים להינצל מכל הגזירות במשך כל הדורות ולכן המשיך בעל ההגדה לומר שבכל דור ודור.

ביאור שני הכוונה על התורה שמצילה בכל הדורות:
ב{ עוד כתב מרן החיד”א בשם ספר מלכי בקודש לתרץ ולבאר אחרת את כוונת המגיד שכוונתו והיא, היינו על התורה כמו שנאמר בפסוק עץ חיים “היא” למחזיקים בה ותומכיה מאושר, ללמדנו שזכות התורה היא מגנא ומצלא בכל הדורות מכל הגזירות שיהיו על עם ישראל, וכאשר אמר השי”ת למשה ביציאת מצרים וזה לך האות בהוצאי אתכם מארץ מצרים תעבדון על ההר הזה והיינו קבלת התורה.

ביאור שלישי האמונה:
ג{ עוד כתב הגר”ח פרידלנדר זצ”ל שלא רק הישועות הם לתועלת, אלא גם הצרות הם לתועלת האדם בכדי להתחזק באמונה ובהשגחה פרטית כיצד הקב”ה מציל את האדם מהצרות וזה הכוונה והיא שעמדה הצרות והצער שהיה ויהיה מעמיד את בנ”י באומונתם.

וכתב המהר”ל מפרג שלכן נהגו להגביה את הכוס בזמן שאומרים והיא שעמדה, כיון שארבעת הכוסות כנגד ארבע לשונות של גאולה הכוס הראשון כנגד והוצאתי והכוס השני כנגד והצלתי, והיינו אופן ההצלה של עם ישראל, ולכן אנו מגביהים את הכוס הרומז להצלה בזמן שאנו אומרים כיצד השי”ת מציל אותנו לא רק מהאויבים הגלויים אלא גם מהנסתרים.

מעשה שהיה על השמירה על עם ישראל:
וכאשר מסופר בספר שבט יהודה על מלך פורטוגל שפעם נדדה שנת המלך וכיון שלא נרדם יצא לחצרו לנשום אויר, והנה פיתאום שומע אדם צועד ברחוב בשעה כה מאוחרת התבונן המלך מה לאדם בשעה כזו מאוחרת להסתובב ברחוב חשוך, והנה ראה כי הוא לוקח שק על כתפו והולך עקב אחריו וראה כי השליך את השק לחצר של אחד היהודים והלך, למחורת הכומר עשה רעש גדול כי נרצח גוי בשביל לקחת דם למצות וכך הוציאו עלילה על היהודים והיה הציבור חם לעשות שפטים ביהודים, כמובן הובאו הדברים לפני המלך והוא אשר ראה מה שהיה בלילה לקח חוקרים לבדוק והתגלה כי אותו גוי רצח גוי והשליכו בחצר של יהודי בכדי להעליל עליהם, וכך ניצלו היהודים מהגזרה, הוזמן רבן של היהודים למלך שהיה מחסידי אומות העולם ושאל את הרב הרי בתנ”ך כתוב הנה לא ינום ולא ישן שומר ישראל, כיצד דוד המלך אומר לשון מיותר הרי אם לא ינום ק”ו לא ישן ?

הרב לא השיב אמר המלך אני יפרש לך, שאין הכוונה הכל על הקב”ה, אלא הנה לא ינום המלך כיון שהקב”ה לא יושן, והיינו השי”ת גורם שהמלך לא ינום ויראה מה שנעשה ועי”ז ינצלו מהגזרה.

וכיצד זוכים לזה היא שעמדה לנו היינו כוח התורה אשר מגינה ומצילה את האדם בכל עת וזמן וכמאמר חז”ל בגמרא סנהדרין דף צט. האומר מאי אהנו לן רבנן הרי הוא אפיקורוס כיון שמבואר בתורה שיש בכוח התורה להגן על הכלל, והדבר נלמד מסדום אשר השיב השי”ת לאברהם אם יש עשרה צדיקים בעיר ונשאתי בעבורם, ללמדנו שיש בכוח עשרה לומדי תורה להציל עיר שלמה אפילו שתהיה כסדום, ולכן חובה על כל אחד להתחזק בעסק התורה בקביעות עתים לתורה כי רק על ידי התורה נוכל לזכות לגאולה ולבנין בית המקדש במהרה בימינו אמן ואמן.